עיר משגשגת – בכל האזורים ובכל התחומים
העשירית בגודלה בין ערי הארץ
- שטח שיפוטה של בני-ברק משתרע היום על 7088 דונם, לעומת 1323 דונם בזמן הווסדה. בני-ברק גובלת בתל-אביב, ברמת-גן, בפתח-תקווה ובגבעת שמואל. הרוב המכריע של שטחיה מאוכלס במבני מגורים, תעשיה ומסחר.
- העיר התפתחה בצעדי ענק בכל התחומים: בניה, עבודה, משק וכלכלה. עיקר התפתחותה בתור ישוב עירוני ותעשייתי החל מאז הקמת המדינה. אוכלוסייתה שמנתה אז 8,000 נפש, מגיעה היום ל- 190.000תושבים כו ירבו, כשמספר ילדיה וצעיריה למעלה מ- 50% מכלל התושבים.
- החלוקה לפי גילאים הינה: מ-0 עד 5: 34.945; מ-12-6: 31.489; מ- 17-13: 18.797; מ-21-18: 14,282; מ- 40-22: 45.898; מ-60-41: 25,271; מעל 60 – 19,526. בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הנפשות הממוצע למשפחה בבני-ברק הוא 4,2, והוא הגבוה ביותר בין הערים הגדולות והבינוניות בארץ.
- תקציב העירייה מסתכם בכ-980 מיליון ₪, וחלק ניכר ממנו מוקדש לבניית מוסדות חינוך, כמו גם לפיתוח ושיפור חזות העיר. בני-ברק, כיום, היא העשירית בגודלה בין ערי ישראל.
חינוך לתפארת
- 57,500 תלמידים חובשים את ספסלי הלימודים במערכות החינוך השונות בבני-ברק בשנת הלימודים ה’תשע”ד.
- מערכות החינוך כוללות גני-ילדים, בתי ספר יסודיים, בתי ספר על-יסודיים, סמינרים למורות, ישיבות ותלמודי-תורה ציבוריים.
- כמו”כ פועלים בעיר בתי”ס מקצועיים-תעשייתיים.
קול התורה ללא הפוגה
כבעבר כן עתה: בני-ברק היא היום מרכז מרשים של ישיבות, כוללי-אברכים ומוסדות תורה לרוב. קול התורה בוקע ועולה מכל שכונותיה וקצוותיה יומם וליל. אלפי תלמידי-חכמים שוקדים בבתי-מדרשות על התורה ועל היראה. מוסדות התורה והחינוך מושכים אליהם אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ ואף מתפוצות הגולה. אחת הישיבות הגדולות ביותר בעולם, ישיבת פוניבז’, שוכנת בבני-ברק.
בעיר שכנו ושוכנים גדולי האדמורי”ם, הרבנים וראשי הישיבות, ביניהם: הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ”ל, מחבר ספרי “חזון-איש”; הגאון רבי יוסף כהנמן מפוניבז’; הגאון רבי יצחק אייזיק שר זצ”ל-ראש ישיבת סלבודקה; הגאון רבי משולם ראט זצ”ל, מחבר ספרי ההלכה “קול מבשר”; הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ”ל (הסטייפלר), מחבר ספרי “קהילות יעקב”; הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר זצ”ל, איש מוסר מפורסם והמשגיח של ישבת פוניבז’; הגאונים רבי אלעזר מנחם ש”ך זצ”ל ורבי דוד פוברסקי זצ”ל, ראשי ישיבת פוניבז’; הגאון רבי יוסף צבי קאליש זצ”ל, האדמו”ר מסקרנביץ זצ”ל ורב העיר; הגאון רבי יעקב לנדא זצ”ל, רב העיר; האדמו”ר רבי חיים מאיר הגר מויז’ניץ זצ”ל והאדמו”ר רבי משה יהושע הגר מויז’ניץ זצ”ל; האדמו”ר רבי משה מרדכי בידרמן מללוב זצ”ל והאדמו”ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן מללוב זצ”ל; האדמור רבי מרדכי רוזנבוים מנדבורנא זצ”ל והאדמו”ר רבי יעקב יששכר בער מנדבורנא זצ”ל והאדמו”ר רבי אברהם יהושע השל טברסקי זצ”ל ממכנובקא. יבדלו לחיים טובים גדולי התורה, האדמורי”ם והרבנים שדרים כיום בבני-ברק, אך קצר המצע מהזכרת שמות כולם.
שבתה הייחודית והבלעדית של בני-ברק משרה על תושביה ואורחיה אוירה מקסימה של שלוה ורוחניות. בתי-הכנסת גדושים מתפללים, וברחובות העיר-עשרות אלפי אימהות ועולליהן סובבים וצוהלים. בני-ברק היא היום המטרופולין היהודי , שרובם המוחלט של תושביו חרדי, הגדול בעולם.
תעשיה ומסחר – ענפים ומגוונים
קליטת צעירים ועולים
צדקה וחסד לרוב
המערכת העירונית
תאריכים הסטוריים בחיי הישוב בני-ברק
- ז’ באדר ה’תרפ”ב (1922)
יציאת המשלחת הראשונה של חברי “בית ונחלה” מפולין לארץ ישראל, בראשותו של המייסד רבי יצחק גרשטנקורן ז”ל. - ה’ באייר ה’תרפ”ב (1922)
רכישת אדמות בני-ברק, מידי מספר משפחות ערביות בכפר איבן-אברק. - ז’ בתמוז ה’תרפ”ג (1923)
השלמת רכישת הקרקע. - י”א בסיון ה’תרפ”ד (1924)
חגיגת הנחת אבן הפינה לישוב החדש. - אלול ה’תרפ”ח (1928)
- בית הכנסת הראשון: נוסד מייד עם בוא ראשוני המתיישבים. באלול ה’תרפ”ח נחנך ביהכנ”ס הגדול הראשון, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, הגרא”י קוק זצ”ל, רבנים וראשי ציבור.
- התערוכה הראשונה של מוצרי בני-ברק נערכה בישוב.
- כ”א באלול ה’תר”ץ (1930)
הנחת אבן-הפינה לגבעת רוקח, שנבנתה כ”קרן ישראל רוקח”. בטכס נכח הרב הראשי, הגאון רב”צ מאיר חי עוזיאל זצ”ל. - שנת ה’תרצ”ד (1934)
- חברת “בית ונחלה” מסיימת לנהל את ענייני הישוב. נבחר ועד מקומי חדש. באותה עת הוחל בבניית המבנים הראשונים בני שתיים ושלוש קומות.
- הוועד המקומי הראשון: היו”ר-רבי יצחק גרשטנקורן. מזכיר הוועד: ר’ משה ברוך וגמן. לאחר מכן שימש בתפקיד יו”ר הועד – הרב מברוק, רבי נחמן שמואל מידוסר שהיה גם רב הישוב. הבחירות הראשונות לוועד התייקמו בתשרי ה’תרפ”ה (1925). נטלו בהן חלק 47 מתיישבים, שלא על בסיס מפלגתי.
- שנת ה’תרצ”ז (1937)
בני-ברק הוכרזה למועצה מקומית, בראשות ר’ יעקב בן צין פרברשטיין ז”ל. העובד הראשון היה מר אלעזר פרל ז”ל ששימש 41 שנים בתפקיד מזכיר הוועד, המועצה המקומית והעירייה. - ט”ז בשבט ה’תש”י (1950)
שר הפנים, מר משה חיים שפירא מכריז על הענקת מעמד עיר לבני-ברק. לראש העירייה הראשון, נבחר רבי יצחק גרשטנקורן.