Get Microsoft Silverlight
עיר עם נשמה
Get Microsoft Silverlight
כתוב לנו לדף הבית
A-   A+
Skip Navigation Linksבני ברק
דלג על קישורי ניווט
תשלומים
טפסים
חוקי עזר
פרוטוקולים
טלפונים
טלפונים חיוניים
מידע גאוגרפי
מפת העיר
דרושים
מכרזים
ספר ספקים
הודעות בעינייני תכנון ובניה
בטרם בטיחות ילדים

עיריית בני ברק
רח' ירושלים 58
ת.ד. 2, בני ברק
מיקוד: 51100
טלפון: 03-5776555
מספר ח.פ. 500261003


כל הזכויות שמורות © 2009.
עיריית בני ברק
האתר הוקם ע"י החברה לאוטומציה.

      

  
  

 

הודעות העירייה

 (מוסתרת) SildeShow

תמונה ממוזערתגודל תמונה
תמונות העיר
HomePage
לוגו
Configurationאלבום תמונות כללי
(פריטים נוספים...)
כל ההודעות

 מידע ורקע כללי 

     בני ברק

    עיר משגשגת - בכל האזורים ובכל התחומים

 

90 שנה מלאו בשנת ה'תשע"ד, לייסודה במסירות-נפש של העיר בני-ברק, בידי קבוצת חסידים מורשא, בירת פולין, בראשות רבי יצחק גרשטנקורן ז"ל, אך יחד עם זאת, בני-ברק החדשה הינה חידושו של הישוב ההיסטורי בני-ברק, המוזכר בתנ"ך, ששכן בנחלת שבט דן: "ויהד ובני-ברק וגת רימון" (יהושע י"ט, פסוק מ"ה). כן ידועה היתה בני-ברק בתקופת התנאים בזכות היותה מקום ישיבתו של התנא המפורסם רבי עקיבא ומרכז ללימוד התורה. במכילתא מופיע הקטע הידוע מההגדה של פסח: "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא ורבי טרפון, שהיו מסובים בבני-ברק כל אותו הלילה והיו מספרים ביציאת מצרים עד שבאו תלמידיהם ואמרו: "רבותינו, הגיע זמן קריאת-שמע של שחרית". לבני-ברק יצאו מוניטין גם בשל גידוליה החקלאיים המשובחים, כנאמר בתלמוד: "רמי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק וראה עזים אוכלות תחת תאנים והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העזים  והם מתערבבים זה בזה, אמר: "זו ארץ זבת חלב ודבש". (מסכת כתובות, דף ק"י, עמ' ב').

רחובות בני-ברק הם ספר הסטוריה של העם היהודי בהקראם ע"ש הנביאים, התנאים, האמוראים, הרבנים והאדמורי"ם ואישי ציבור.

 

העשירית בגודלה בין ערי הארץ

שטח שיפוטה של בני-ברק משתרע היום על 7088 דונם, לעומת 1323 דונם בזמן הווסדה. בני-ברק גובלת בתל-אביב, ברמת-גן, בפתח-תקווה ובגבעת שמואל. הרוב המכריע של שטחיה מאוכלס במבני מגורים, תעשיה ומסחר.

העיר התפתחה בצעדי ענק בכל התחומים: בניה, עבודה, משק וכלכלה. עיקר התפתחותה בתור ישוב עירוני ותעשייתי החל מאז הקמת המדינה. אוכלוסייתה שמנתה אז 8,000 נפש, מגיעה היום ל- 181,364 תושבים כו ירבו, כשמספר ילדיה וצעיריה למעלה מ- 50% מכלל התושבים.

תקציב העירייה מסתכם בכ-980 מיליון ₪, וחלק ניכר ממנו מוקדש לבניית מוסדות חינוך, כמו גם לפיתוח ושיפור חזות העיר. בני-ברק, כיום, היא העשירית בגודלה בין ערי ישראל.

 

חינוך לתפארת

57,500 תלמידים חובשים את ספסלי הלימודים במערכות החינוך השונות בבני-ברק בשנת הלימודים ה'תשע"ד.

מערכות החינוך כוללות גני-ילדים, בתי ספר יסודיים, בתי ספר על-יסודיים, סמינרים למורות, ישיבות ותלמודי-תורה ציבוריים.

כמו"כ פועלים בבעיר בתי"ס מקצועיים-תעשייתיים.

קול התורה ללא הפוגה

כבעבר כן עתה: בני-ברק היא היום מרכז מרשים של ישיבות, כוללי-אברכים ומוסדות תורה לרוב. קול התורה בוקע ועולה מכל שכונותיה וקצוותיה יומם וליל. אלפי תלמידי-חכמים שוקדים בבתי-מדרשות על התורה ועל היראה. מוסדות התורה והחינוך מושכים אליהם אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ ואף מתפוצות הגולה. אחת הישיבות הגדולות ביותר בעולם, ישיבת פוניבז', שוכנת בבני-ברק.

בעיר שכנו ושוכנים גדולי האדמורי"ם, הרבנים וראשי הישיבות, ביניהם: הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, מחבר ספרי "חזון-איש"; הגאון רבי יוסף כהנמן מפוניבז'; הגאון רבי יצחק אייזיק שר זצ"ל-ראש ישיבת סלבודקה; הגאון רבי משולם ראט זצ"ל, מחבר ספרי ההלכה "קול מבשר"; הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל (הסטייפלר), מחבר ספרי "קהילות יעקב"; הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, איש מוסר מפורסם והמשגיח של ישבת פוניבז'; הגאונים רבי אלעזר מנחם ש"ך זצ"ל ורבי דוד פוברסקי זצ"ל, ראשי ישיבת פוניבז'; הגאון רבי יוסף צבי קאליש זצ"ל, האדמו"ר מסקרנביץ זצ"ל ורב העיר; הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל, רב העיר; האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ זצ"ל והאדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ זצ"ל; האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מללוב זצ"ל והאדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן  מללוב זצ"ל; האדמור רבי מרדכי רוזנבוים מנדבורנא זצ"ל והאדמו"ר רבי יעקב יששכר בער מנדבורנא זצ"ל והאדמו"ר רבי אברהם יהושע השל טברסקי זצ"ל ממכנובקא. יבדלו לחיים טובים גדולי התורה, האדמורי"ם והרבנים שדרים כיום בבני-ברק, אך קצר המצע מהזכרת שמות כולם.

 

שבתה הייחודית והבלעדית של בני-ברק משרה על תושביה ואורחיה אוירה מקסימה של שלוה ורוחניות. בתי-הכנסת גדושים מתפללים, וברחובות העיר-עשרות אלפי אימהות ועולליהן סובבים וצוהלים. בני-ברק היא היום המטרופולין היהודי , שרובם המוחלט של תושביו חרדי, הגדול בעולם.

 

תעשיה ומסחר – ענפים ומגוונים

לפני שנים אחדות הסתיימה בנייתם בצפון העיר של בנייני מגדלי משרדים בגובה של עשרות קומות, ובהם "אפריקה ישראל"- "קונקורד", ב.ס.ר 2, ב.ס.ר 3, "צ'מפיון- מוטורס", וכיום מקודמים ו-או מוקמים מגדלים, אף הם בני עשרות קומות, כ"הכשרת היישוב", ב.ס.ר 4, "אשטרום – ויטה", אלייד ו"חניון דן". בעיר פועלים מרכזי מסחר ענפים וגדולים כ"קני ברק", מרכז רימונים, מרכז "דובק לשעבר", אזור תחנת הרכבת שבצפון העיר, "אפריקה ישראל"- קונקורד" ועוד. במסגרת תכנון העיר מקודמות תכניות רחבות-היקף למתחם ענק של תעשיה קלה, מסחר ומשרדים, שיוקם על שטח בן 1,200,000 ממ"ר בצפון העיר. רשת המסחר בבני- ברק מפותחת ביותר, והיום נמצאים בה כ – 1,300 בתי מסחר, חנויות וכן בתי כל-בו גדולים.

כ- 120 גנים ציבוריים ושדרות מפארים את כל פינות העיר. מידי שנה בשנה מבצעת העירייה נטיעות חדשות. בהיות בני-ברק ברוכה במשפחות מרובות ילדים כ"י השקיעה העירייה, בראשותו של הרב חנוך זייברט, ראש העיר, סכומי כסף נכבדים ומאמצים מרובים לפיתוח ולטיפוח גינות נוי וחן, באזורים שונים של העיר.



קליטת צעירים ועולים

בני-ברק קולטת ללא הרף זוגות צעירים רבים הנוהרים אליה מאזורים שונים בארץ וכן משפחות עולים חדשים. משום כך נמצאת הבניה בתנופה רבה. באזורים שונים של העיר הולכות ונבנות שכונות חדשות. העירייה, מצידה, דואגת להנחת תשתית פיזית, חינוכית וחברתית בשכונות אלו ומקימה בהן בתי ספר, גני ילדים ומוסדות ציבור.

 

צדקה וחסד לרוב

מוסדות צדקה וחסד רבים קיימים בעיר, ביניהם: בתי-אבות רבים, בית-חולים לחולים כרוניים ולקשישים, בית הרפואה "מעייני הישועה", בתי הבראה לאם ולילד, חברת ביקור חולים, קופות גמילות חסדים, בלא תמורה, מכל הגוונים, כמו: הלוואות כספיות, תיווך דירות, השאלת תפילין, השאלת כלי-עבודה וכלים רפואיים, השאלת ספסלים וכלים לשמחות, אבידות ומציאות, חיפוש ילדים שאבדו, ואפילו אספקת מוצצים לתינוקות בשעות הלילה המאוחרות.

 

המערכת העירונית

בני-ברק מצטיינת ביחסים התקינים הקיימים בה, בין כל חלקי הציבור. אלו ואלו שואפים ועושים להתפתחותה המירבית של בני-ברק. יחסם של נבחרי הציבור לתושבי העיר הוא חם ולבבי. דלתם פתוחה תמיד בפני התושבים, והם מוכנים לסייע להם בכל עת בפיתרון בעיותיהם ובהאזנה אוהדת לבקשותיהם. במועצת העירייה, המונה 25 חברים, משתתפות סיעות הרשימה התורתית המרכזית (אגודת ישראל-דגל התורה) – 17 חברים; ש"ס- 6 חברים; בני תורה -2.

 

חברי מועצת העירייה הם:

  

הרב חנוך זייברט

ראש העיר

הרב אברהם רובינשטיין

מ"מ רה"ע

הרב מנחם שפירא

סגן רה"ע

הרב אליהו  דדון

סגן רה"ע

הרב מנחם מנדל איזנברג

סגן רה"ע

הרב ישראל משה פרידמן

חבר הנהלה

הרב שלמה זכריה קוסטליץ

חבר הנהלה

הרב מיכאל קקון

חבר הנהלה

הרב שמחה ירחמיאל שטיצברג

חבר הנהלה

הרב נתן צבי כהן

חבר הנהלה

הרב חיים מאיר לאנגסם

חבר הנהלה

הרב שלמה שטרן

חבר הנהלה

הרב ישראל אברהם שכטר

חבר הנהלה

הרב דרור בן אפריים

חבר הנהלה

הרב גדליהו בן שמעון

חבר הנהלה

הרב בצלאל נתן, עו"ד

חבר הנהלה

הרב ניסן יגאל גואטה

חבר הנהלה

הרב אברהם פרטוש

חבר הנהלה

הרב עזרא אברהם גרין

חבר מועצה

הרב יעקב וירז'בינסקי

חבר מועצה

הרב ישראל הפטקה

חבר מועצה

הרב פרץ אברמוביץ

חבר מועצה

הרב יאיר שוקרון

חבר מועצה

הרב חיים מנחם רוחמקין

חבר מועצה

הרב משה שלום מלאכי

חבר מועצה

תאריכים הסטוריים בחיי הישוב בני-ברק

 

ז' באדר ה'תרפ"ב (1922)

יציאת המשלחת הראשונה של חברי "בית ונחלה" מפולין לארץ ישראל, בראשותו של המייסד רבי יצחק גרשטנקורן ז"ל.

 

ה' באייר ה'תרפ"ב (1922)

רכישת אדמות בני-ברק, מידי מספר משפחות ערביות בכפר איבן-אברק.

 

ז' בתמוז ה'תרפ"ג (1923)

השלמת רכישת הקרקע.

 

י"א בסיון ה'תרפ"ד (1924)

חגיגת הנחת אבן הפינה לישוב החדש.

 

אלול ה'תרפ"ח (1928)

בית הכנסת הראשון:

נוסד מייד עם בוא ראשוני המתיישבים. באלול ה'תרפ"ח נחנך ביהכנ"ס הגדול הראשון, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, הגרא"י קוק זצ"ל, רבנים וראשי ציבור.

התערוכה הראשונה של מוצרי בני-ברק נערכה בישוב.

 

כ"א באלול ה'תר"ץ (1930)

הנחת אבן-הפינה לגבעת רוקח, שנבנתה כ"קרן ישראל רוקח". בטכס נכח הרב הראשי, הגאון רב"צ מאיר חי עוזיאל זצ"ל.

 

שנת ה'תרצ"ד (1934)

חברת "בית ונחלה" מסיימת לנהל את ענייני הישוב. נבחר ועד מקומי חדש. באותה עת הוחל בבניית המבנים הראשונים בני שתיים ושלוש קומות.

 

הוועד המקומי הראשון:

היו"ר-רבי יצחק גרשטנקורן. מזכיר הוועד: ר' משה ברוך וגמן. לאחר מכן שימש בתפקיד יו"ר הועד – הרב מברוק, רבי נחמן שמואל מידוסר שהיה גם רב הישוב. הבחירות הראשונות לוועד התייקמו בתשרי ה'תרפ"ה (1925). נטלו בהן חלק 47 מתיישבים, שלא על בסיס מפלגתי.

 

שנת ה'תרצ"ז (1937)

בני-ברק הוכרזה למועצה מקומית, בראשות ר' יעקב בן צין פרברשטיין ז"ל. העובד הראשון היה מר אלעזר פרל ז"ל ששימש 41 שנים בתפקיד מזכיר הוועד, המועצה המקומית והעירייה.

 

ט"ז בשבט ה'תש"י (1950)

שר הפנים, מר משה חיים שפירא מכריז על הענקת מעמד עיר לבני-ברק. לראש העירייה הראשון, נבחר רבי יצחק גרשטנקורן.

 

 

קריאות חירום

מד"א-101

משטרה-100

מכבי אש-102

מוקד עירוני-106

חברת החשמל-103