פתיחת שנה"ל בגני הילדים

                                        בני-ברק ההסטורית
בני-ברק החדשה הינה חידושו של הישוב ההיסטורי בני-ברק, המוזכר בתנ"ך, ששכן בנחלת שבט דן: "ויהד ובני-ברק וגת רימון" (יהושע י"ט, פסוק מ"ה). כן ידועה היתה בני-ברק בתקופת התנאים בזכות היותה מקום ישיבתו של התנא המפורסם רבי עקיבא ומרכז ללימוד התורה. במכילתא מופיע הקטע הידוע מההגדה של פסח: "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא ורבי טרפון, שהיו מסובים בבני-ברק כל אותו הלילה והיו מספרים ביציאת מצרים עד שבאו תלמידיהם ואמרו: "רבותינו, הגיע זמן קריאת-שמע של שחרית". לבני-ברק יצאו מוניטין גם בשל גידוליה החקלאיים המשובחים, כנאמר בתלמוד: "רמי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק וראה עזים אוכלות תחת תאנים והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העזים  והם מתערבבים זה בזה, אמר: "זו ארץ זבת חלב ודבש". (מסכת כתובות, דף ק"י, עמ' ב').
רחובות בני-ברק הם ספר הסטוריה של העם היהודי בהקראם ע"ש הנביאים, התנאים, האמוראים, הרבנים והאדמורי"ם, ראשי המדינה ולוחמי המחתרות וצה"ל.

העשירית בגודלה בין ערי הארץ
שטח שיפוטה של בני-ברק משתרע היום על 7088 דונם, לעומת 1323 דונם בזמן הווסדה. בני-ברק גובלת בתל-אביב, ברמת-גן, בפתח-תקווה ובגבעת שמואל. הרוב המכריע של שטחיה מאוכלס במבני מגורים, תעשיה ומסחר.
העיר התפתחה בצעדי ענק בכל התחומים: בניה, עבודה, משק וכלכלה. עיקר התפתחותה בתור ישוב עירוני ותעשייתי החל מאז הקמת המדינה. אוכלוסייתה שמנתה אז 8,000 נפש, מגיעה היום ל-165,684

תושבים כ"י.
חלוקת האוכלוסיה לפי גילאים:
5-0: 28,072

12-6: 27,023

17-13: 17,721

21-18: 13,630

40-22: 37,391

60-41: 28,196

מעל 60: 16,651

תקציב העירייה מסתכם בכ-790 מיליון ₪, וחלק ניכר ממנו מוקדש לבניית מוסדות חינוך, כמו גם לפיתוח ושיפור חזות העיר. בני-ברק, כיום, היא העשירית בגודלה בין ערי ישראל.

חינוך לתפארת
מעל  60.000 תלמידים חובשים את ספסלי הלימודים במערכות החינוך השונות בבני-ברק בשנת הלימודים ה'תש"ע.
מערכות החינוך כוללות גני-ילדים, בתי ספר יסודיים, בתי ספר על-יסודיים, סמינרים למורות, ישיבות ותלמודי-תורה ציבוריים.

קול התורה ללא הפוגה
כבעבר כן עתה: בני-ברק היא היום מרכז מרשים של ישיבות, כוללי-אברכים ומוסדות תורה לרוב. קול התורה בוקע ועולה מכל שכונותיה וקצוותיה יומם וליל. אלפי תלמידי-חכמים שוקדים בבתי-מדרשות על התורה ועל היראה. מוסדות התורה והחינוך מושכים אליהם אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ ואף מתפוצות הגולה. אחת הישיבות הגדולות ביותר בעולם, ישיבת פוניבז', שוכנת בבני-ברק.
בעיר שכנו ושוכנים גדולי האדמורי"ם, הרבנים וראשי הישיבות, ביניהם: הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, מחבר ספרי "חזון-איש"; הגאון רבי יוסף כהנמן מפוניבז'; הגאון רבי יצחק אייזיק שר זצ"ל-ראש ישיבת סלבודקה; הגאון רבי משולם ראט זצ"ל, מחבר ספרי ההלכה "קול מבשר"; הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל (הסטייפלר), מחבר ספרי "קהילות יעקב"; הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, איש מוסר מפורסם והמשגיח של ישבת פוניבז'; הגאונים רבי אלעזר מנחם ש"ך זצ"ל ורבי דוד פוברסקי זצ"ל, ראשי ישיבת פוניבז'; הגאון רבי יוסף צבי קאליש זצ"ל, האדמו"ר מסקרנביץ זצ"ל ורב העיר; הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל, רב העיר; האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ זצ"ל, האדמו"ר רבי מרדכי רוזנבוים מנדבורנא זצ"ל; האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מללוב זצ"ל והאדמו"ר רבי אברהם יהושע השל טברסקי זצ"ל ממכנובקא. יבדלו לחיים טובים גדולי התורה האדמורי"ם והרבנים שדרים כיום בבני-ברק, אך קצר המצע מהזכרת שמות כולם. רבים מרחובות העיר נקראים על שמם של נביאים, תנאים, אמוראים, רבנים ואדמו"רים.
שבתה הייחודית והבלעדית של בני-ברק משרה על תושביה ואורחיה אוירה מקסימה של שלוה ורוחניות. בתי-הכנסת גדושים מתפללים, וברחובות העיר-עשרות אלפי אימהות ועולליהן סובבים וצוהלים. בני-ברק היא היום המרכז היהודי הדתי הגדול ביותר בעולם.

תעשיה ומסחר-ענפים מגוונים
13,000 פועלים עובדים בתעשיה הבני-ברקית, בכ-400 מפעלי תעשיה ובתי-מלאכה. 5 מרכזי תעשיה כבדה וקלה קיימים בעיר, ובשל היותה במרכז הארץ קבעו בה את מקומם מפעלים מהגדולים והידועים, כמו: "אלישרא", "איגניס", אמגט", "אסטרונאוטיקס", "גיבור", "ויטה", ישראבטון", "ישראליפט (מעליות)", "מצות אביב", "מכון מור", מסוף הרכבת", וכן מפעלים לעיבוד יהלומים. רשת המסחר בבני-ברק מפותחת אף היא. היום נמצאים בבני-ברק כ-1300 בתי מסחר, חנויות וכן בתי כל-בו גדולים.
לפני שנים אחדות הסתיימה בנייתו של בניין מגדלי ב.ס.ר. למשרדים בן 32 קומות בפינת הרחובות ב"ג (מודיעין). בקרוב יוחל בבינוי מגדל ב.ס.ר. 3, אף הוא בן עשרות קומות. תכניות נוספות הנמצאות כבר בשלבי בינוי הן אפריקה ישראל, אזורים, ובנוסף להן חניון דן, צ'מפיון מוטורס והכשרת – הישוב, שמקודמות לקראת היתרי בניה. קיימים בעיר מרכזי מסחר ותעשייה, של חב' "אפריקה ישראל" – "קונקורד",; "קני-ברק", מרכז רימונים ועוד. במסגרת תכנון העיר, מקודמות תכניות רחבות - היקף למתחם ענק של תעשייה קלה, מסחר ומשרדים, שיוקם על שטח בן 1,200,000 ממ"ר בצפון העיר.

צדקה וחסד לרוב
מוסדות צדקה וחסד רבים קיימים בעיר, ביניהם: בתי-אבות רבים, בית-חולים לחולים כרוניים ולקשישים, בית הרפואה "מעייני הישועה", בתי הבראה לאם ולילד, חברת ביקור חולים, קופות גמילות חסדים בלא תמורה, מכל הגוונים, כמו: הלוואות כספיות, תיווך דירות, השאלת תפילין, השאלת כלי-עבודה וכלים רפואיים, השאלת ספסלים וכלים לשמחות, אבידות ומציאות, חיפוש ילדים שאבדו, ואפילו אספקת מוצצים לתינוקות בשעות הלילה המאוחרות.

הצטיינות ביחסים תקינים
בני-ברק מצטיינת ביחסים התקינים הקיימים בה, בין כל חלקי הציבור. אלו ואלו שואפים ועושים להתפתחותה המירבית של בני-ברק. יחסם של נבחרי הציבור לתושבי העיר הוא חם ולבבי. דלתם פתוחה תמיד בפני התושבים, והם מוכנים לסייע להם בכל עת בפיתרון בעיותיהם ובהאזנה אוהדת לבקשותיהם. במועצת העירייה, המונה 25 חברים, פועלת סיעה אחת "הרשימה התורתית המרכזית", שכן כל הגופים הפוליטיים בעיר הגיעו להסכמה בטרם הבחירות על מועמד אחד בלבד לראשות העיר הרב יעקב אשר ועל רשימה אחת בלבד למועצת העירייה שתייצג את כל החוגים בעיר. ואכן, בעקבות ההסכמה הכללית של כל החוגים לא התקיימו, בהתאם לחוק, בחירות לראשות העירייה ולמועצתה, ועובדה זו נתקבלה בברכה ע"י כל אישי הציבור, כולל נציגי משרד הפנים שבירכו על כך.

הרשימה התורתית המרכזית, שהינה הסיעה היחידה במועצת העירייה, כוללת בקרבה: 18 חברי רשימת יהדות התורה (דגל התורה - אגודת ישראל) 6 נציגי ש"ס, 1- מפד"ל.

להלן רשימת חברי מועצת העירייה:

שם תואר
1. הרב יעקב אשר ראש העיר
2. הרב חנוך זייברט מ"מ ראש העיר
3. הרב מנחם איזנברג סגן רה"ע
4. הרב אברהם רובינשטיין  סגן רה"ע
5. הרב אלי דדון  סגן רה"ע
6. הרב פנחס צברי  חבר הנהלה
7. הרב ישראל משה פרידמן חבר הנהלה
8. הרב מיכאל קקון חבר הנהלה
9. הרב ניסו יגאל גואטה  חבר הנהלה
10. הרב שמחה שטיצברג חבר הנהלה
11. הרב נתן צבי כהן  חבר הנהלה
12. הרב חיים מאיר לאנגסם חבר הנהלה
13. מר אליעזר לוי ורבין חבר הנהלה
14. הרב מאיר יהודה מרמורשטיין  חבר מועצה
15. הרב בצלאל נתן, עו"ד  חבר מועצה
16. הרב חיים דוד רוזנר  חבר מועצה
17. הרב יעקב וירז'בינסקי   חבר מועצה
18. הרב שלמה שטרן  חבר מועצה
19. הרב ישראל דרנגר חבר מועצה
20. הרב יהודה הבר  חבר מועצה
21. הרב אברהם פרטוש  חבר מועצה
22. הרב שלמה זכריה קוסטליץ  חבר הנהלה
23. הרב גדליה בן שמעון חבר מועצה
24. הרב יאיר שוקרון חבר מועצה
25. הרב מרדכי דריימן חבר מועצה

תאריכים הסטוריים בחיי הישוב בני-ברק

• ז' באדר ה'תרפ"ב (1922)
  יציאת המשלחת הראשונה של חברי "בית ונחלה" מפולין לארץ ישראל, בראשותו של המייסד רבי יצחק גרשטנקורן ז"ל.
• ה' באייר ה'תרפ"ב (1922)
  רכישת אדמות בני-ברק, מידי מספר משפחות ערביות בכפר איבן-אברק.
• ז' בתמוז ה'תרפ"ג (1923)
  השלמת רכישת הקרקע.
• י"א בסיון ה'תרפ"ד (1924)
  חגיגת הנחת אבן הפינה לישוב החדש.
• אלול ה'תרפ"ח (1928) בית הכנסת הראשון:
  נוסד מייד עם בוא ראשוני המתיישבים. באלול ה'תרפ"ח נחנך ביהכנ"ס הגדול הראשון, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, הגרא"י קוק זצ"ל, רבנים וראשי ציבור.
  התערוכה הראשונה של מוצרי בני-ברק נערכה בישוב.
• כ"א באלול ה'תר"ץ (1930)
  הנחת אבן-הפינה לגבעת רוקח, שנבנתה כ"קרן ישראל רוקח". בטכס נכח הרב הראשי, הגאון רב"צ מאיר חי עוזיאל זצ"ל.
• שנת ה'תרצ"ד (1934)
  חברת "בית ונחלה" מסיימת לנהל את ענייני הישוב. נבחר ועד מקומי חדש. באותה עת הוחל בבניית המבנים הראשונים בני שתיים ושלוש קומות.
• הוועד המקומי הראשון:
  היו"ר-רבי יצחק גרשטנקורן. מזכיר הוועד: ר' משה ברוך וגמן. לאחר מכן שימש בתפקיד יו"ר הועד – הרב מברוק, רבי נחמן שמואל מידוסר שהיה גם רב הישוב. הבחירות הראשונות לוועד התייקמו בתשרי ה'תרפ"ה (1925). נטלו בהן חלק 47 מתיישבים, שלא על בסיס מפלגתי.
• שנת ה'תרצ"ז (1937)
  בני-ברק הוכרזה למועצה מקומית, בראשות ר' יעקב בן צין פרברשטיין ז"ל. העובד הראשון היה מר אלעזר פרל ז"ל ששימש 41 שנים בתפקיד מזכיר הוועד, המועצה המקומית והעירייה.
• ט"ז בשבט ה'תש"י (1950)
  שר הפנים, מר משה חיים שפירא מכריז על הענקת מעמד עיר לבני-ברק. לראש העירייה הראשון, נבחר רבי יצחק גרשטנקורן.

קריאות חירום

מד"א-101
משטרה-100
מכבי אש-102
הצלה גוש דן- 5789911

מוקד עירוני-106
חברת החשמל-103